ביוגרפיה

חיים חפר 1925 -2012

חיים חפר (פיינר), משורר, פזמונאי, מחזאי, תסריטאי, קולנוען, מתרגם, סופר ועיתונאי, בעל טור ופובליציסט. חתן פרס סוקולוב לעיתנאות (1969), חתן פרס ישראל לזמר העברי (1983), חתן פרס אקו"ם על מפעל חיים (1981), תואר "יקיר אקו"ם" (2009). יצר מעל 1000 פזמונים שהפכו לנכס צאן ברזל ונחשב לאחד הפזמונאים הגדולים והבולטים במדינת ישראל ובזמר העברי לדורותיו.

חיים חפר (פיינר), נולד ב 29 באוקטובר 1925, בעיירה סוסנוביץ שבפולין. עלה ארצה  ב1936 והתחנך ברעננה. התגייס לפלמ״ח ב1943 ושירת בדפנה, איילת-השחר, תל-יוסף ועוד והשתתף בהברחתם ארצה של מעפילים בהעפלה יבשתית מסוריה ולבנון דרך גבול הצפון. אחר כך עבר למטה החטיבה והקים את הצ׳יזבטרון, להקה צבאית שתפקידה היה לשעשע את החיילים ולהעלות את המורל. הלהקה פעלה כשנתיים: מסוף 1947 ועד סוף 1949. הלהקה הופיעה בפני פלמ״חניקים וגם לפני אזרחים בכל הארץ, במשלטים, בקיבוצים ובערים, לפני קרבות ואחריהם. חיים חפר שימש כמפקד הלהקה והיה מכותביה העיקריים. חלק מהשירים והפזמונים של הלהקה הפכו לביטויים מן הלשון הפלמ״חניקית ומן העגה הצבאית דאז. לאחר מלחמת העצמאות פרסם את ספרו הראשון: "תחמושת קלה" ובו פזמוניו מתקופת הפלמ"ח.
המילים, הלחנים והביצועים הקוליים של הלהקה יצרו שלמות וסגנון ייחודיים. בעקבות הצלחת הצ׳יזבטרון נדרש צה״ל להקים גופים תיאטרוניים ומוזיקליים דוגמתו. יתרה מזאת, להקה זו השפיעה ברוחה ובסגנונה על חיי הבידור והזמר הקל בישראל במשך עשרות שנים. לאחר פירוק הצ׳יזבטרון המשיך חפר לכתוב פזמונים לתיאטרונים כמו המטאטא, לי-לה-לו ואחרים. הוא חיבר מאות שירים בתחומים שונים (מלחמות ישראל, הווי תש״ח, שירי אהבה, פוליטיקה ועוד).

חפר כתב לתיאטרון הרביו לי-לה-לו בשנים 1947–1948 ולתיאטרון הסאטירי המטאטא ב 1954 . בשנת 1956  ערך חפר ביחד עם דן בן אמוץ את "ילקוט הכזבים"  ריכוז של כזבים, סיפורי הווי ומימרות שנולדו בפלמ"ח וזכה להצלחה גדולה. ב 1961 יסדו השניים את "מועדון החמאם" ביפו, שנתן במה לאמנים רבים בזמר, בסאטירה ובבידור והפך למוקד חברתי ותרבותי. ב1958 כתב יחד עם דן בן-אמוץ לבקשת עיריית תל אביב לכבוד יובל השנים לעיר, את ההצגה המוזיקלית "תל אביב הקטנה" ששחזרה את השנים הראשונות של העיר וזכתה להצלחה רבה. בשנות השישים הפיק עם בן-אמוץ את הרכבי הבידור "רביעיית מועדון התיאטרון" ו"שלישיית גשר הירקון".

רבים משיריו הולחנו בידי מלחינים מהשורה הראשונה: סשה ארגוב, דובי זלצר, משה וילנסקי, מרדכי זעירא, נורית נירש ואחרים. שיריו של חיים חפר הפכו למוסד ברפרטוארים של להקות זמר ובערבי שירה בציבור בקהילות ישראל, בארץ ובעולם. מבצעי שיריו, בין השאר: שושנה דמארי, יפה ירקוני, רביעיית מועדון התיאטרון, שלישיית גשר הירקון, אריק לביא, אריק איינשטיין, דורית ראובני, הכול עובר חביבי, גידי גוב, החלונות הגבוהים, התרנגולים ועוד רבים וטובים. חיים חפר כתב מקאמות במסגרת טור שבועי בידיעות אחרונות באופן קבוע משנת 1965 ועד שנת 2001. המקאמות, יצירות קצרות בפרוזה מחורזת, נשאו לא פעם אופי עוקצני ועוררו את ביקורתם ואת חמתם של רבים, בשל הדעות הגלויות או הרמיזות שהובעו בהן בענייני פוליטיקה, ציונות, יהדות וכדומה. חלק מן הטורים האלה כונסו בספר: "מסדר הלוחמים"  (1968) . חפר כתב שירים לקברטים ולמחזות זמר בהם: ״קזבלן״, ״איי לייק מייק״, ״סאלח שבתי״ ולתיאטרון. מפזמוניו המושרים המוכרים ביותר: ״היו זמנים״, ״ציפ״, ״איריסים״, ״על הדרך״, ״הן אפשר״, ״יצאנו אט״, ״רבותי ההיסטוריה חוזרת״, ״אנחנו לא נפסיק לשיר״, ״הסלע האדום״, ״הוא לא ידע את שמה״, ״האם האם״, ״הפינג׳אן״, ״הרחוב במסחה״, ״שושנה, שושנה״, ״רוזה רוזה״, ״שיר השכונה״ ועוד.

כתיבתו של חפר נתפשת כחלק מן הפולקלור הצבאי הישראלי הכלל-ארצי שצמח בארץ ישראל, הכולל סיפורי מלחמות, צ׳יזבטים של הפלמ״ח ועגה ישראלית. בנוסף, חיים חפר הביא לתרבות הישראלית את שירי האהבה וההומור שנחשבים לאבן דרך בכתיבה.

חיים חפר למד באוניברסיטה העברית בירושלים ובאנגליה בימוי סרטים. בשנים 1975 עד 1978 שימש כנספח תרבות מטעם משרד החוץ במערב ארצות-הברית. הוא זכה על יצירתו במספר פרסים, כולל בפרס סוקולוב (1969), בפרס אקו״ם (1981) בפרס ישראל (1983), תואר יקיר העיר תל אביב (2007), תואר יקיר אקו״ם (2009) ואות הוקרה על מפעל חיים מאוניברסיטת בר-אילן (2011).

בשנת 1988 הקים ביחד עם חברתו הפלמחניקית, המפיקה דנה כגן את עמותת: "אהלי פלמ"ח". עמותה זו הפיקה 22 סרטים תיעודיים על תולדות הפלמ"ח ואנשיו.

חיים חפר נפטר בתל-אביב בב׳ בתשרי תשע״ג, 18 בספטמבר 2012 ונטמן בכפר האמנים עין הוד.

על שמו ופועלו של חיים חפר נפתחו בתי ספר ורחובות הנושאים את שמו ברחבי הארץ.

בגן המוסיקה במתחם "שרונה" בתל אביב הותקנו שמונה ספסלים המצוידים בחיישנים המפעילים מערכת קול המשמיעה את שיריו של חיים חפר.

בשנת 2015 במסגרת מיזם להנצחת אמנים ואנשי במה בתל אביב, הוסר הלוט מעל לוחית זיכרון בכניסה לביתו של חפר ברחוב ארלוזורוב 53.

ספר ביוגרפיה: "הנני כאן", חיים חפר, סיפור חיים, נכתב על ידי ד"ר מוטי זעירא ובהוצאה של: "כתר ספרים".

חזרה לראש העמוד >>